מבצעי השפעה ודיסאינפורמציה באסטרטגיה הפוליטית של סין

מבצעי השפעה ודיסאינפורמציה באסטרטגיה הפוליטית של סין

מבצעי השפעה ודיסאינפורמציה היו כלי מפתח באסטרטגיה הפוליטית של מעצמות רבות לאורך ההיסטוריה. עם זאת, המקרה של סין מתאפיין בתחכום ובהיקף רחב במיוחד, המשלב בין כוח רך (Soft Power) לבין אסטרטגיות של לחץ כלכלי, דיפלומטיה אגרסיבית ודיסאינפורמציה שיטתית. במאמר זה ינותחו לעומק הדרכים שבהן סין מיישמת מבצעים אלו, המנגנונים שבהם היא משתמשת, מטרותיה, השפעתה במדינות שונות והאסטרטגיות שמדינות אחרות נוקטות בתגובה לכך.

ההבדל בין דיסאינפורמציה למבצעי השפעה

לפני שנבחן את האסטרטגיה של סין, חשוב להבדיל בין המושגים דיסאינפורמציה ומבצעי השפעה. למרות שהשניים עשויים להשתלב זה בזה, קיימים ביניהם הבדלים משמעותיים:

• דיסאינפורמציה: הפצה מכוונת של מידע כוזב או מטעה במטרה להשפיע על דעת הקהל. טקטיקה זו נפוצה בזירה הבינלאומית ליצירת בלבול, קיטוב ציבורי או לערעור הלגיטימציה של יריבים.

• מבצעי השפעה: אסטרטגיות מקיפות המשתמשות בכלים דיפלומטיים, כלכליים, תקשורתיים ותרבותיים כדי לשנות עמדות, התנהגויות והחלטות לטובת המדינה המיישמת אותן.

סין שיכללה את שתי האסטרטגיות הללו, ושילבה אותן במנגנון מדינתי מאורגן בעל טווח השפעה עולמי.

---

מבנה ההשפעה של סין: המחלקה לעבודת החזית המאוחדת

המפלגה הקומוניסטית של סין (המק"ס) פיתחה אסטרטגיות השפעה שונות בזירה הגלובלית, תוך שימוש בכלים דיפלומטיים ובמנגנוני שכנוע סמויים כדי לעצב את דעת הקהל הבינלאומית לטובתה. אחד הגופים המרכזיים במשימה זו הוא המחלקה לעבודת החזית המאוחדת (UFWD), מוסד שמטרתו לפקח על קהילות סיניות מעבר לים, לייצר בריתות עם שחקנים אסטרטגיים במגזרים שונים ולנטרל קולות ביקורתיים. מחלקה זו אינה רק זרוע אידיאולוגית של המק"ס, אלא היא גם מרכיב מרכזי בהקרנת הכוח הגלובלית של סין.

מאז הקמתה, התפתחה המחלקה ממנגנון לשליטה פנימית על מיעוטים אתניים ודתיים בתוך סין לרשת בינלאומית של השפעה הפועלת במגוון חזיתות. מחקר זה יסקור את תפקידיה המרכזיים, השפעתה בתחומים שונים והאסטרטגיות שבהן השתמשה להרחבת השפעתה בעולם.

---

ההיסטוריה וההתפתחות של המחלקה לעבודת החזית המאוחדת

מושג "החזית המאוחדת" מקורו באסטרטגיה פוליטית מאואיסטית, שבה נחשב חיוני לגבש בריתות עם קבוצות חיצוניות כדי לחזק את המשטר הקומוניסטי. במהלך מלחמת האזרחים הסינית (1927–1949), מאו דזה-דונג השתמש בחזית המאוחדת ככלי לשיתוף פעולה עם פלגים פוליטיים וצבאיים אחרים על מנת לבסס את שלטונו.

לאחר הקמת הרפובליקה העממית של סין בשנת 1949, המפלגה הקומוניסטית מיסדה את האסטרטגיה הזו על ידי יצירת המחלקה לעבודת החזית המאוחדת, אשר הוטל עליה להבטיח שליטה אידיאולוגית ונאמנות מצד מגזרים אסטרטגיים בתוך המדינה ומחוצה לה. עם הזמן, תפקידה התרחב באופן משמעותי, והיא הפכה לציר מרכזי באסטרטגיית ההשפעה הגלובלית של המשטר.

תחת שלטונו של שי ג'ינפינג, קיבלה המחלקה דחיפה משמעותית. בשנת 2015, שי כינה את החזית המאוחדת "נשק קסם", שמאפשר למפלגה הקומוניסטית לבסס את שליטתה הפוליטית, הן בתוך המדינה והן בזירה הבינלאומית. הכרה זו חיזקה את מעמדה של המחלקה, והבטיחה לה משאבים נוספים ושיתוף פעולה רחב יותר עם גופים ממשלתיים נוספים.

---

תפקידי הליבה של המחלקה לעבודת החזית המאוחדת

המחלקה לעבודת החזית המאוחדת מבצעת סדרת פעולות אסטרטגיות שנועדו להקרין את השפעת המק"ס במגזרים שונים. בין פעולותיה המרכזיות ניתן למנות:

1. פיקוח על הפזורה הסינית

אחד היעדים המרכזיים של ה-UFWD הוא להבטיח שהפזורה הסינית תמשיך להיות נאמנה לאינטרסים של המק"ס. לשם כך היא נוקטת במספר שיטות:

• מעקב ולחץ על אזרחים סינים בחו"ל: באמצעות אגודות, קונסוליות ורשתות גולים, סין מפעילה פיקוח על אזרחיה מחוץ למדינה. מבקרים של המשטר עלולים לסבול מהשלכות, כולל התנכלות לקרוביהם בסין.

• גיוס הפזורה הסינית כסוכני השפעה: עידוד הקמת ארגונים פרו-סיניים במדינות זרות, המקדמים את עמדות המשטר הסיני ומנטרלים ביקורת.

• קשרים עם אנשי עסקים וקהילות סיניות מקומיות: יצירת שיתופי פעולה עם אנשי עסקים סינים בחו"ל כדי להשפיע על הפוליטיקה המקומית ולקדם אינטרסים פרו-בייג'ינג.

2. יחסים עם התקשורת העולמית

מניפולציה של מידע היא כלי נוסף באסטרטגיית ההשפעה של החזית המאוחדת.

• שיתופי פעולה עם סוכנויות חדשות בינלאומיות: סין חתמה על הסכמים עם גופי חדשות מערביים, המאפשרים לה להשפיע על הסיקור התקשורתי.

• הרחבת המדיה הממשלתית הסינית בעולם: כלי תקשורת כמו CGTN, Xinhua ו-China Daily הרחיבו את פעילותם הבינלאומית, ומשמשים להפצת תעמולה סינית.

• לחץ על עיתונאים וגופי תקשורת עצמאיים: במקרים מסוימים, סין משתמשת בכוחה הכלכלי כדי להשפיע על מדיניות העריכה של כלי תקשורת זרים.

3. השפעה על מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר

המחלקה לעבודת החזית המאוחדת מזהה את המוסדות האקדמיים כזירה אסטרטגית להפצת השפעה.

• מימון תוכניות אקדמיות ומרכזי מחקר בנושאי סין במוסדות מערביים.

• קידום מכוני קונפוציוס, שמציגים עצמם כמוסדות להוראת השפה והתרבות הסינית, אך למעשה מקדמים צנזורה ומסרים פרו-בייג'ינג.

4. דיסאינפורמציה ומניפולציה דיגיטלית

סין פיתחה מערך השפעה דיגיטלית מתוחכם.

• הפעלת בוטים וטרולים ברשתות חברתיות ליצירת דעת קהל תומכת במשטר הסיני.

• השפעה על מערכות בחירות במדינות זרות באמצעות דיסאינפורמציה.

מקרי השפעה בספרד
אוניברסיטת סלמנקה והלחץ על אירועים תרבותיים מטייוואן

היחסים הבינלאומיים במאה ה-21 אינם נקבעים רק בזירה הפוליטית והכלכלית, אלא גם בזירה האקדמית והתרבותית. מקרה מייצג ללחץ שמפעילה סין בתחומים אלו הוא האירוע שהתרחש באוניברסיטת סלמנקה בשנת 2017, כאשר שגרירות סין בספרד התערבה באופן פעיל כדי להכשיל אירועי תרבות על טייוואן. אירוע זה אינו רק עדות לשליטה הדיפלומטית של סין על השיח הבינלאומי בנוגע לטייוואן, אלא גם משקף את ההשפעה שמפעילה ממשלת סין על מוסדות אקדמיים מחוץ לגבולותיה. מאמר זה ינתח לעומק את ההקשר, את התפתחות האירוע ואת השלכותיו על האוטונומיה האוניברסיטאית, החירות האקדמית והגיאופוליטיקה הבינלאומית.

הקשר גיאופוליטי: מדיניות "סין האחת" ומעמדה של טייוואן

כדי להבין את תגובת שגרירות סין לאירועים התרבותיים שאורגנו באוניברסיטת סלמנקה, יש להכיר את ההקשר הגיאופוליטי של מערכת היחסים בין סין לטייוואן. מאז תום מלחמת האזרחים הסינית בשנת 1949, המפלגה הקומוניסטית של סין (המק"ס) רואה בטייוואן מחוז מורד ומתעקשת על מדיניות "סין האחת", לפיה אף מדינה המקיימת יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של סין אינה יכולה להכיר רשמית בטייוואן כמדינה עצמאית.

במהלך העשורים האחרונים, סין השתמשה בכוחה הכלכלי והדיפלומטי ההולך וגדל כדי לדחוק את טייוואן לשולי הזירה הבינלאומית. אסטרטגיה זו כוללת חסימה של השתתפותה בארגונים בינלאומיים, צמצום מספר המדינות המכירוֹת בה דיפלומטית ולחץ על ממשלות, חברות ומוסדות אקדמיים להתיישר עם הנרטיב של בייג'ינג. בהקשר זה, כל אירוע המקדם את הזהות הטייוואנית בחו"ל נתפס כאתגר למדיניות "סין האחת".

התפתחות האירוע באוניברסיטת סלמנקה

באוקטובר 2017 ארגנה אוניברסיטת סלמנקה אירועים תרבותיים שהוקדשו לטייוואן. אירועים מסוג זה נפוצים במוסדות אקדמיים רבים ומטרתם לקדם ידע על ההיסטוריה, התרבות והחברה של מדינות ואזורים שונים בעולם. במקרה זה, השתתפו באירוע דיפלומטים טייוואנים, שנשאו הרצאות והשתתפו בפעילויות לקהילת האוניברסיטה.

אולם, ימים ספורים לאחר תחילת האירועים, הנהלת האוניברסיטה קיבלה מכתב רשמי משגרירות סין בספרד. במכתב זה הביעה השגרירות את "דאגתה העמוקה" מקיום האירוע והדגישה כי האוניברסיטה חייבת לכבד את מדיניות "סין האחת". בנוסף, המכתב הזהיר כי המשך האירועים עלול להשפיע על יחסי שיתוף הפעולה האקדמי עם מוסדות סיניים. הצהרה זו כללה למעשה איום מרומז על שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת סלמנקה לאוניברסיטאות סיניות, רבות מהן מקיימות תוכניות חילופי סטודנטים, מימון מחקרים ופרויקטים משותפים.

נוכח הלחץ הזה, מצאה עצמה הנהלת האוניברסיטה במצב עדין. מצד אחד, היה עליה להגן על האוטונומיה שלה ועל החירות האקדמית – עקרונות יסוד בכל מוסד להשכלה גבוהה. מצד שני, אובדן אפשרי של הסכמים ומימון סיני היווה סיכון משמעותי בהיבטים כלכליים ואסטרטגיים. בסופו של דבר התקיימו האירועים, אך עם פחות פרסום מהמתוכנן במקור, בניסיון למזער את העימות עם השגרירות הסינית.

השלכות המקרה

1. חירות אקדמית ואוטונומיה אוניברסיטאית

המקרה של אוניברסיטת סלמנקה הדגיש את ההשפעה הגוברת של סין על האוטונומיה של מוסדות אקדמיים מחוץ למדינה. הלחץ הדיפלומטי שהופעל כאן משקף מגמה רחבה יותר שבה המפלגה הקומוניסטית של סין מנסה לעצב את השיח בנוגע לטייוואן ונושאים רגישים אחרים מבחינת האינטרסים הגיאופוליטיים שלה. אף שהאוניברסיטה לא ביטלה את האירועים, עצם קבלת האזהרה מהשגרירות הסינית מעלה שאלות לגבי יכולתן של אוניברסיטאות לפעול בחופשיות וללא התערבות חיצונית.

2. השפעה כלכלית של סין על ההשכלה הגבוהה

סין משתמשת בכוחה הכלכלי כדי להשפיע על אוניברסיטאות ברחבי העולם. מוסדות רבים תלויים בשכר הלימוד של סטודנטים סינים, במימון מחקרים משותפים ובשיתופי פעולה עם אוניברסיטאות סיניות. תלות כלכלית זו יוצרת תמריץ להימנע מפעולות העלולות להיתפס כמתנגשות באינטרסים של בייג'ינג. המקרה של אוניברסיטת סלמנקה ממחיש כיצד השפעה זו יכולה להפוך ללחץ פוליטי ישיר.

3. השפעה על היחסים הבינלאומיים של ספרד

ספרד, כחברה באיחוד האירופי וכבעלת ברית של ארצות הברית, נקטה מדיניות מאוזנת ביחסיה עם סין וטייוואן. בעוד שהיא מכירה רשמית במדיניות "סין האחת", היא גם מקיימת קשרים כלכליים ותרבותיים עם טייוואן. התערבות השגרירות הסינית באוניברסיטת סלמנקה היא תזכורת לכך שהמדיניות החוץ-סינית אינה מוגבלת לאינטראקציות ממשלתיות, אלא מתרחבת גם לתחום האקדמי והתרבותי.

4. תקדימים ועתיד ההשפעה הסינית בעולם האקדמי

המקרה של אוניברסיטת סלמנקה אינו אירוע בודד. במדינות נוספות תועדו מקרים דומים שבהם ניסתה סין להשפיע על החלטות של אוניברסיטאות, כלי תקשורת ואירועים תרבותיים. ככל שהתחרות הגיאופוליטית בין סין למערב תתחזק, ניתן לצפות שהלחצים הללו יהפכו תכופים יותר. התגובה של המוסדות האקדמיים תהיה קריטית בקביעת מידת השמירה על החירות האקדמית אל מול השפעות חיצוניות.

המקרה של אוניברסיטת סלמנקה מדגים בבירור כיצד סין משתמשת בלחץ דיפלומטי וכלכלי כדי להגביל פעילויות שהיא רואה כמנוגדות לאינטרסים הגיאופוליטיים שלה. אף שהאוניברסיטה הצליחה לקיים את האירועים התרבותיים על טייוואן, עצם קבלת האזהרה מהשגרירות הסינית ממחיש את רמת השליטה שבייג'ינג שואפת להפעיל על השיח האקדמי בחו"ל.

בעוד שסין ממשיכה להרחיב את השפעתה הגלובלית, חשוב שממשלות ומוסדות אקדמיים במערב יקבעו מנגנונים להבטחת אוטונומיה אקדמית והגנה על חופש הביטוי. רק באמצעות התנגדות ללחצים אלה ניתן יהיה להבטיח שההשכלה הגבוהה תישאר מרחב לדיון פתוח, חופשי מהתערבות פוליטית חיצונית.

פרק זה מצטרף לרשימה ארוכה של ניסיונות צנזורה מצד סין במדינות אחרות.

מנהיגים כמו נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה וקנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל קיבלו אזהרות דומות לאחר שנפגשו עם הדלאי לאמה. במקרים מסוימים, סין הגיבה בצעדי תגמול כלכליים, הפחתת הסכמים מסחריים או הגבלת השקעות במדינות שמאתגרות את עמדתה לגבי טיבט.

המקרה של מנואלה קרמנה וריצ'רד גיר במדריד הוא דוגמה ברורה לאופן שבו סין מפעילה את השפעתה על ממשלות זרות כדי להגן על הנרטיב הרשמי שלה בנוגע לטיבט. באמצעות טקטיקות של לחץ דיפלומטי, דיסאינפורמציה ואיומים כלכליים, בייג'ינג מבקשת למנוע כל פעולה שתעניק לגיטימציה לדלאי לאמה בזירה הבינלאומית.

פרק זה ממחיש את היכולת הגוברת של סין לעצב את השיח הפוליטי והאקדמי בדמוקרטיות מערביות. ככל שהשפעתה הגלובלית ממשיכה להתרחב, חשוב שהמדינות הדמוקרטיות יבססו מנגנונים להתנגד להתערבויות מסוג זה ולהגן על ערכיהן הבסיסיים, כולל חופש הביטוי והאוטונומיה הפוליטית.

---

אסטרטגיות השפעה גלובליות

1. מניפולציה של הפזורה הסינית

סין פיתחה רשת גלובלית של ארגוני סינים גולים המשמשים כערוצים להשפעה פוליטית. באמצעות מימון ולחץ ישיר, המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) שולטת בארגונים אלה כדי לקדם את הנרטיב שלה בתקשורת זרה ולמנוע פעילויות הנתפסות כעוינות, כגון פעילות פרו-דמוקרטית או הפגנות למען טייוואן וטיבט.

2. השפעה על כלי תקשורת בינלאומיים

סין חתמה על הסכמים עם סוכנויות חדשות זרות, כגון רויטרס ו-Associated Press, מה שמאפשר לתקשורת הסינית כמו סוכנות הידיעות שינחואה (Xinhua) להפיץ תוכן בפלטפורמות מערביות. בכך, מתאפשרת הפצת תעמולה סמויה ונרטיבים המשרתים את בייג'ינג מבלי שהציבור יבחין במקורם.

3. חדירה לעולם האקדמיה

אוניברסיטאות ברחבי העולם קיבלו מימון מסין להקמת מכוני קונפוציוס – מרכזים להוראת השפה והתרבות הסינית, אך גם כלי השפעה פוליטיים. במדינות כמו ארצות הברית ואוסטרליה, מכונים אלה נסגרו בעקבות חששות לגבי צנזורה וריגול אקדמי.

4. דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות

סין משתמשת ברשתות חברתיות כמו טוויטר ופייסבוק (האסורות בתחומה) להפצת דיסאינפורמציה והשגת השפעה. באמצעות שימוש בבוטים וחשבונות מזויפים, ניכרת עלייה בקמפיינים המגנים על מדיניות בייג'ינג ותוקפים את מבקריה.

5. לחץ כלכלי ככלי השפעה

הסתמכותן הכלכלית של מדינות רבות על סין אפשרה לבייג'ינג להשתמש במסחר ככלי כפייה. דוגמאות כוללות:

• הגבלות מסחר על אוסטרליה לאחר שהממשלה האוסטרלית דרשה חקירה לגבי מקור נגיף הקורונה.
• חרמות על מוצרים דרום-קוריאניים לאחר הצבת מערכת ההגנה מפני טילים THAAD בדרום קוריאה.
• הגבלות על אשרות כניסה ותיירות למדינות שמותחות ביקורת על מדיניות סין בנושאים כמו זכויות אדם והונג קונג.

---

אסטרטגיות תגובה מצד מדינות אחרות

1. חקיקה נגד התערבות זרה

מדינות כמו אוסטרליה חוקקו חוקים המענישים התערבות זרה בפוליטיקה ובתקשורת, תוך דגש מיוחד על סין.

2. הגבלות על מכוני קונפוציוס

ארצות הברית וכמה מדינות אירופיות סגרו או הגבילו את השפעת המכונים הללו באוניברסיטאות שלהן.

3. שקיפות מוגברת בתקשורת וברשתות החברתיות

חלק מהפלטפורמות החלו לסמן חשבונות של כלי תקשורת בבעלות ממשלת סין, כדי להזהיר את המשתמשים לגבי שיוכם.

סין פיתחה אסטרטגיית השפעה גלובלית המשלבת דיסאינפורמציה, לחץ כלכלי ודיפלומטיה אגרסיבית. באמצעות מחלקת העבודות של החזית המאוחדת, בייג'ינג פועלת במספר מישורים כדי להרחיב את הנרטיב שלה ולדכא ביקורת. עם זאת, התגברות התגובה הבינלאומית מצביעה על כך שהקהילה הגלובלית מתחילה להתמודד עם טקטיקות אלו, אף שהאתגר נותר משמעותי.